בן בדרה וסעדיה, נולד ביום ט"ו בחשוון תר"ף (8.11.1919) בתל- אביב ולמד בבית-ספר יסודי. אחרי תום לימודיו בבית-הספר נכנס לעבודה במשרד המפקחים שליד מחלקת-החינוך של הוועד הלאומי. בימי הגיוס לצבא הבריטי התגייס אחיו לצבא הבריטי ויצחק נשאר לפרנס את הוריו. בתקופת עבודתו לא הזניח גם את הלימודים ורכש לו השכלה בכוחות עצמו. היה בתנועת "הצופים" והצטרף למחתרת אצ"ל.

כחבר אצ"ל השתתף בפעולות במנשיה, ברמלה ועוד. אחרי-כן התגייס לשורות צה"ל ושירת כרגם בחטיבת "גבעתי". כשדרשו ממנו להישאר כנהג בתל-אביב סירב ותבע כי יצרפוהו לגדוד קרבי. בהיותו במשלטי ברקה צריך היה לגשת לבסיסו אשר בחצור. בלכתו לשם נקלע לשדה מוקשים של המשק, נפצע קשה והיה הכרח לקטוע את רגלו. ביום א' באב תש"ח (6.8.1948), שעות מספר לאחר הניתוח, הוציא את נשמתו. נקבר בגן יבנה.

ביום ז' בתמוז תש"י (22.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.